הרחק הרחק, בממלכת הנועם, שם הכל טובל בירוק ופרחים פורחים
בשלל צבעים, הכל היו מאושרים. הכל, מלבד המלכה.
כי למלכה היה ארמון קטן ויפה, מלא רהיטים מעוצבים בקריסטל -
כממלכת קרח קטנה בארמונה. אך המלכה לא היתה מאושרת. היא אפילו
לא חייכה.
כל הציפורים בממלכה התהדרו בנוצות זהב בשבילה ועיטרו את גני
הארמון השלווים. אך המלכה אפילו לא הניעה את שפתייה.
באו חיות היער עם פירות ופרחים וליטפו את פני המלכה בפרוותם
הנעימה. אך המלכה שקעה בכסאה.
באו אנשי הממלכה ושרו לה משירי האהבה היפים היפים, והמלכה רק
כיסתה את אוזניה עם הכתר שלה ובכתה.

לא הרחק מהארמון חי לו שדון קטן, ערום ושובב, אשר תיכנן כל
מיני תוכניות איך לתפוס את הירח בחכתו. הוא ישב על שפת באר
הארמון, מידי לילה וטווה רשת כסופה ודקה עימה ימשה את הירח
כשישתקף בבאר.
לילה אחד, כשישב כך וטווה, שמע אנחה מארמון המלכה. הוא ניגש אל
החלון וראה את המלכה יושבת ובוכה. מיד קיפץ פנימה והבהילה, כי
אותו זה הצחיק נורא. והמלכה ניגשה אליו ואמרה בפליאה:
" אתה כל מה שאני צריכה, יש לך רגלים קלות, מתאימות לריקוד, פה
צוחק שמתאים גם לפיטפוט, מראה שאיתו לעולם לא אעצב ובנוסף לכל
אתה חכם ופשוט. "
השד נרתע - מי זו המלכה היפה הזו, שרוצה את השדון לעצמה,
שדונים לא שייכם לאף אחד והם עושים ככל העולה על רוחם.
קפץ השד החוצה וברח.
והמלכה הסתכלה אחריו, וכשנעלם אמרה כי מי שיביא לה את השדון
הקטן, יזכה בחצי המלכות ובארוחה טעימה.
מיד יצאו כל אנשי הממלכה לחפש אחר השד משחת.
אך עברו מספר ימים והשדון לא נמצא. המלכה שוב התעצבה, כי הנה
הלך זה שגנב את לבבה.

מוסר השכל: אם אתה מנסה לתפוס את הירח, סביר להניח שאת ליבה של
מישהי תלכוד, ואם את מצהירה הצהרות בתחילתה של מערכת יחסים עם
מישהו - מוטב לך שלא יהיה זה שדון.






















מוקדש לנועם באהבה.