נועה אחת של-הים / עכשיו |
כשעל ביצת הזמן
נוצרים כבר לילות
כשסבך ההמולה נפרם
למילים וקולות
כשהאוויר הסמיך
הופך לנגיעות
והחום ששורף
גם עוטף ומלטף
כשכבר יש הבדל בין
עיניים פתוחות לסגורות
והכאב מניח לישון
עכשיו אני כבר מבינה
שכשאני בלעתי את הגלולה שלך
אתה החבאת את שלי
מתחת ללשון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|