אני מנסה לחשוב,
וחושבת עליך
אני מנסה לישון
וחולמת עליך.
איני יכולה להמשיך ולעבור עוד יום
כשאני יודעת שלצידי-
אתה רק בחלום.
ויש משהו קטן,
מציק בלב.
כל-כך טוב שזה כואב
לדבר הקטן הזה,
קוראים געגוע,
ורק כשאני רואה אותך,
הלב כבר רגוע.
לעיתים זה קצר,
לעיתים זה ארוך יותר,
אבל מה לעשות,
הלב-
 לא מוותר!

אך בשניה שעיניי קולטות את מבטיך,
ברגע ששפתיי חשות את שפתיך,
ההרגשה כל-כך טובה
והדבר הקטן והמציק,
מגעגוע- מראה שוב אהבה.
ועד לפעם הבאה
שאת מגע גופך ארגיש,
הדבר הקטן והמציק- יגיע בחיש.
אני אמשיך לחכות,
הגעגוע ימשיך להתרוצץ בלב.
עיניי ימשיכו לחפש אותך
ושפתיי יחכו למגע החם והאוהב...