נראה, שאני לא היחיד שקשה לו לכתוב.
נראה שהעדויות, גם של אלו העוסקים בכתיבה, גם של הידועים
כמוכשרים, מראות שגם להם לא קל.
נראה, שאני לא היחיד שיושב מול דף לבן וריק, מול מסך ללא טקסט
ולא יודע מה לכתוב.
נראה, שאני לא היחיד שלא מרוצה ממה שיוצא ממני, ממה שנרשם על
הדף, על מסך המחשב.
נראה, שגדולי הכותבים חווים קשיי יצירה, אז על אחת כמה וכמה,
אני, שעד לפני שנה בכלל לא כתבתי דבר, מי אני בכלל שיהיה לי קל
לכתוב. מי אני שאוכל להעיד ולאמר שאין לי מה לאמר, שאין לי
כשרון לכתוב ושאני לא יכול לכתוב על סמך נסיונות כל כך מועטים
וכל כך קצרים.
אולי, כמו בלזאק, שלא יכול היה לכתוב אם לא היו מלחיצים אותו
הנושים והמול"ים שלו, אולי, רק אולי, גם אני לא יכול לכתוב,
מתעצל להתחיל, מרגיש שאין לי מה לאמר, שלא יוצאות המלים, שאני
מתאמץ לשווא, שזה רעיון שאין מה לפתח בו, שזה לא מספיק חשוב,
לא מספיק טוב, אלא כאשר יש לי התפוצצות רגשית עזה וחזקה בתוך
הלב, הבטן, המחשבות, הראש, הכל.
אולי אם אין איזה ניעור טוטאלי של כל כולי, כל הווייתי, אין לי
את זריקת האנרגיה לכתיבה.
אולי.

דצמבר 2000