ורד זיסו / גילוי |
דוק של דמעות בעיניי
אלא מעיין חיוך שובה ורצון
לשלוח יד, לגעת בטוהר הנגלה לעיניי-
ערב ערב.
מעיין שעה של דמיון,של חזיון
של הרהור על מה שהיה היום
ועל מה שעוד צופן לי הלילה.
כמה מדהים
איך במקום להתרכז ביופי מקסים
אני שוקעת בעצב במחשבה-
על הדברים,על האנשים
שהייתי רוצה שיחלקו איתי
את הרגע הנעים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|