ברגעי בדידות אני מביטה מהחלון ומסתכלת לשמיי הלילה המלאים
בכוכבים.
וכשאני רואה את הכוכבים אני רואה אותך, המלאך השומר שלי.
הכוכבים הנוצצים הם עינייך ששומרות עליי מכל פגע, והרוח הקרה
הנושבת הינה הקול המתוק שלך שאומר לי שאתה כאן, איתי.
כמה אתה חסר בלילות של בדידות מלאך שלי.
הירח הוא הלב הרחום והאוהב שלך וכשהירח מלא כך גם הנשמה שלי
שלמה.
אילו רק ידעת כמה איכפת לי ממך וכמה אני רוצה שבחיים לא ירד
גשם
מהכוכבים הנוצצים והיפים.
אני רוצה שבחיים לא תבכה, מלאך. תווי פניך הרכות כיצירת
אומנות של אלוהים.
השפתיים המושלמות שמהם אני רוצה לטעום- ולעולם לא לשבוע...
הכל בך כה הרמוני ושלו שרק כשאני חושבת עלייך, אני נהיית שלמה.



טיפשי ביותר, כתבתי את זה שנה שעברה... אבל זה דיי מתאים לאיך
שאני מרגישה עכשיו, אז פירסמתי.