|
כשהאהבה כובה גם היום הופך ללילה
והלילות מתארכים ובחוץ אין ירח רק חושך אפור
וקר בבקרים ואנשים מסתגרים בבתים
מחפשים טיפה של שמש בינות לתנורי חשמל קטני עוצמה
כשהזמן נעצר רק אנשים יודעים שהוא נעצר
חתולים ממשיכים לגחון מעל פחים שהולכים ומתרוקנים
מחפשים שאריות שסר חינן בינות לבוקה ומבולקה המשתררת
מה אכפת להם הרי ממילא ניחנו בתשע נשמות
כשפורצת דמעה רק הריסים יודעים שהיא ברחה
הלחיים יספגו אותה בשקט אין קול
לא יספרו לאף אחד שהגיעה לבקש את חסותן
והן עצרו אותה מלהגיע לפה ולחזור חזרה לתוך הגוף
כשאת אינך קשה גם אם אמרתי לך ללכת
ודברים שאמרת ממשיכים לרצד בראשי
והעתיד מדפק בדלת מגרש את שאריות העבר
האם הגענו למצב בו אין כבר מה לומר? |
|
|
זה שיושב שם
במרומים ומחליט
איזה סלוגנים
נכנסים ואיזה
לא- עושה חרא של
עבודה.
ואני לא מדברת
על זה שאף סלוגן
שלי לא נכנס עד
עכשיו, אלא על
חוסר תשומת הלב
ועל הזלזול שהוא
מפגין במיונים
שלו.
תנסו למשל
להקליד את המילה
"חסה" בחיפוש שם
למטה. שימו לב
בכמה סלוגנים
(שלושים לפחות)
מופיע באיזושהי
צורה הביטוי
"בעסה להיות
חסה".
חסה מאושרת
בביקורת נוקבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.