"ואם כל שעשינו היה
להשחית
מילים על הקרקע המבוקעת הזאת,
שהרי אז נצטרך לאסוף את
יבול קוציהן
ולהתקין
ממנו כתרים לראשינו המוטים".

תראי לאן הגעתי- אני מצטט כבר את עצמי.
אמנם מזמן אחר, שדה אחר,
אבל רק הקדושים השתנו, והקדשות וההקדשות נותרו בעינן.

סחרנו במילים:
תני לי כמה משפטי מפתח- אתן לך כמה משפטים סתומים
או מנעולים.
אם תמצאי את ההקשר- אתן לך כמה חבלים
(עם לולאות בסופם).

משפטים ממולחים
או מסוכרים.
יש מי שמחרף את מילותיו על מזבחם של אחרים, וזה שמגדף אותן.
הכל הולך,
הכל רכיל
והכל הולך רכיל

כי לולאות יש לא רק בחבלים
ולחנוק אפשר לא רק בלולאות
הכל בא,
הכל מחושב
והכל בא בחשבון.


כל שביקשתי היה מילים בתדר נמוך- כזה שמרעיד את הבטן.
כזה שעושה גלים.
ואת שוברת זכוכיות
שהרי נצטרך לאסוף מן הרצפה
ושומדבר כבר לא נתקין מהן יותר.


משחית מילים, מושחת מילים,
שחוט מילותייך.