אני שוכבת עם ראש על הברכיים
והנפש שלי שוחה בתוך אמבט
של נגיעות והתחושות מתפסות בכל
קימורי גופי ונפשי המתוקים
מתלפפות, כמו נחש העולה
עם חליל מתוך ערסל של קש,
והאמבט מלא בדם סגול סמיך
בתוכו אדוות עשן המתיימרות בין קוצי ורדים
ועלי ארגמן עשויים קטיפת עננים
וכל ורידיי העולם סבוכים בו
ובהם זורמים רישרושי עלים
וצלילים משכרים ורוח שורקת וגשם סוחף,
טיפות טיפות, המתיזות על הפנים שלי
ומטהרות אותן כמו עשן
קטורת המתיימר אל בודהה
במקדש עלום בין הרים בהודו
הקסומה החלומה שלי,
ואור השמש שמצמיח כמו ניצנים
פרחי ופרפרי אור בין העפעפים העצומים שלי
בתוך מעגל של סגול וצהוב
ואדמה מתוקה שממוללות האצבעות שלי
בתוך שדה הגדל עוד ועוד עד שנקצר
וקמל, וממתין לזריעה,
והשמש זורחת והירח עולה
והאתמול עולה על גדות השיש שלו
העשוי אבנים של אין-סוף מרקמים
והכל. |
