באמת אני קטנה מידי
מבינים זאת היטב על הרי אילת
הים האדום, אדום פחות מעורי
פחות ים מדמעותי.
רחוקה כל כך מקרקע יציבה
אני מרשה לעצמי לחייך, לצחוק, להיסחך ברוח הגבוהה
כאן איש לא יתפסני אם אפול
והקצה הסלעי הופך פתאום בטוח להפליא.
כמה שהבית רחוק מכאן
הרוח לא תחנוק אותי
לא תחריש אוזני
היא תלטף ותלחש
הישארי עמי אהובתי
כתבי לי עוד שיר
עצמי עינייך בשלווה
אוהב אותך, עם עורך השזוף מידי,
שערך נוטף החול,
בגדייך הקרועים,
אוהב אותך על הפצעים, על הצלקות והיבבות
כי לא שלי הם
לא שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.