פרח מלכות / בין שש לתשע |
פשוט
היות הליצן
מיותם חף מצחוק
רשע פשע והכל מצטבר לי כערימת אשפה
וכוח לו היה רק במעט לחוק
מוציאה היתי להורג משוררי מגירה וכל בלוק
יום ביומו כטקס בין שש לתשע
ללא רגשות אשמה
בגרוש
כבר לא מיותמת
לעתים מעט מוכתמת
אבל שוב פעם בלתי נבלמת
יושבת מול הגיבור שלי
מגרבצת אשכיו כמו פלסטלינה
גוש אל גוש
תוהה למה זה בכלל מגיע לי ?
הומור רקוע בברזל לבן של איזמלים
שוסע שסע מנבכיה של נשמתי
כאילו עוד ועוד אקרא שירה
שמא מקומי פה ישתנה
אם אחדל לחשוב כחסודה
אפתח דלתות מרפסותי
ומשם ארטיב את עולמי
בניחוחות חוכמה ותאווה
ועכשיו לא מיותמת
וברגע זה הרבה מוכתמת
עייפה מכדי להיות נכלמת
על ארבע מתחת לגיבור שלי
גוש אל גוש
בשר לחיך
שירת במה גרועה
אינה חולפת כציפור טועה בנשמתי
כזרח האור על שאריות יומי
נגמר הסוס למשורר
ואילו אני כלל לא החכמתי
ובטח מתחתיו אפילו כלל לא התחממתי
ועכשיו מלבושי כלולות אני לובשת
מתאפרת במעטה של אינטלקט
ופוסעת פסע אל מעבר למפתן
ועתה לא יותר ממיוחמת
עירנית מכדי להיות נכלמת
שוב פעם בלתי נבלמת
כי היום בין שש לתשע
באלנבי יש מסיבה של גננים
עזעזל
1.1.03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|