אני בוכה
אך לא תראי דמעותי
אם באשמתי
או שמא אינך רוצה בכך
אני בוכה
כקוראת אני את מילותייך
ומרגישה אני כמו עליסה
נכנסת לעולם בו אני אבודה
ואינני יכולה שלא לבכות
על כאבך וכאבי
ליבי הדואב לקראתך
אינך יודעת את דמעות הדם שדמעתי בגללך
ואין לי את האומץ לספר
שולחת אני אותך לפה
בתקוה שאולי תקראי
בתקוה שתדעי ותביני
כי אין לי סודות ממך
אך שוב אינני
יכולה שלא לבכות
וכשמנסה אני להשיגך
את כמו חופי הזהב
נעלמת מן העין כשזקוקה את בלב
ואני מרגישה כאילו
אני רודפת אחריך אך
לא מגיעה להשיגך במישורים שכאלה
ואני כאן לא בסדר
הרי שאמורות אנחנו לדבר על הכל
אבל את יודעת
שיש דברים שאני לא מסוגלת להגיד
אז עכשיו אני יושבת דומעת ומייחלת
שתבואי ותקראי את חיי
את הרגשות החבוים שלא החבאתי ורציתי כ"כ לשתף אותך
אך לא יכולתי
חוזרת אני
לעליסה
עליסה בארץ הדמעות קראת לה
ואינני יכולה
בזכרון מילותייך
אני מנסה שלא להסתכל בעינייך האהובות
מהפחד לראות את עיניה
המזוגגות של עליסה
ואינך מבינה
כמה עמוק הדבר
כמה חודר כאבי
אינך יודעת
שרק בגללך
יכולה אני
לבכות
ככה










לכ.








מליסה 1.1.03