|
בבית בו גדלתי האנשים לא התהלכו בשקט
בבית בו גדלתי היו רוחות רבות
בבית בו גדלתי נטרקו כל הזמן הדלתות
נשברו אצבעות
בבית בו גדלתי הזעם פער חורים בקירות
בבית בו גדלתי לא היו פינות שקטות
בבית בו גדלתי אמי חשה כלואה
התגעגעה למקום אחר
לאבא הייה המפתח לאיזה אושר סמוי
בבית בו גדלתי עמדו הורי כמו ילדים
בבית בו גדלתי |
|
|
מהיום שנכנסתי
לבמה אני לא
מצליחה לישון,יש
לי טראומות ואני
חושבת שאנשים
אדומים באים
ורוצים שאני
אסתכל לתוך
הנחיריים שלהם!
(מתוך "קבוצת
תמיכה לאנשים
שנפגעו מהאיש
האדום שלמעלה") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.