עלי אזדרכת נושרים מחוץ לחלון,
צובעים אותך בסגול וזהב.
אני רואה דמותך
נזכרת במגע ידך,
זו שאחזתי בה כשהלכת,
ממני.
עוד מעט שירי חורף יעטפו את לבי
והימים נעים לאיטם
עכשיו כשאתה לא כאן
הנה בא לו געגוע,
נושר מעיני כמו השלכת שלך.
ואתה, געגוע שהולם בי
חובק אותי אליך
נוגע בי
כמו אז,
לפני שהלכת ממני.
והעלים הנושרים מעיני, אל מחוץ לחיי
צובעים את ליבי בסגול וזהב.
ואהבתך הולמת בי
זיכרונות של תום,
כאלה שכבר אינם בחיי.
עוד מעט שירי חורף יעטפו את לבי,
והימים נעים לאיטם.
עכשיו כשאתה לא כאן
זה הגעגוע שהולם בי
וחובק אותי אליך,
נוגע בי
כמו אז
לפני שהלכת,
ממני. |