עכשיו, במקום הזה
כשהרוחות נבוכות ואינן
סותרות קווצה, האבק
מצטבר כשכחה
ובמרכז החדר אין אדם
והאור גם הוא ניצב עירום וסדוק
והאוויר בהול ונשאב אל הריאות
כמו בורח אל החללים,
יש לגרוף בציפורני ברזל
של אהבה.
והיא אולי תתחיל חלש
ומעט תתפזר על הרצפה.
וחלק ממנה יתבזבז
ויתנקז לחרכים בלתי נראים.
יש לצוות על ניקיון והחלקת הקמטים
בכוחו של ציווי הכרחי לקבץ שברים

נהיר, טוב וגלוי.
חזק ונחבט ברוחות חיות של תאווה.
ישנו כוח מועט לנשום
וללעוס זיכרון חבוט
על אישה אחרת או זו.
נשוב ונצווה על השדים
לבוא כשליחים.
כיונות דואר שחורות
כפי שמתקדם הרץ על לוח השחמט.
חדות ההחלטה דוקרת והפחדים הנהנתנים
מטיחים לסתות זה בזה ובקירות.
כפי שמופיעות האותיות ומצטברות למילים
כך אופיע שוב על מפתן דלתך.