כשאלוהים יצר את משה כהן
הוא ודאי עשה טעות,
אך המפיק כבר ברח
עם כל הכסף בידיים

ומשה כהן הפשוט -  
האיש והאגדה -  
טפח, גדל והתקדם,
והשריץ עוד אלפים כמותו

כחול אשר על שפת הים.


משה כהן הוא אבטיפוס
לכל הדברים הרעים
שהאדם יכול להיות:
הוא מכוער, גס ובוטה
מלא יוהרה וחשיבות עצמית;
נוחר בקול גדול
ומקלל בלי חשבון,
מסתובב עם שלושה פלאפונים
ושם זין
על ריבית וגירעון

את משה כהן
לא מעניינות כותרות החדשות -  
מעניין אותו רק ספורט
ולא לצאת פראייר
ואיך לעגל ולחתוך פינות
ואיך להקטין את הראש
ולהיות קטן, אנוכי
ומיותר

(אם הוא ייעלם,
מעניין...
למי הוא יחסר?)


זכר קיומו לא שווה
את הנייר שעליו הוא נכתב,
ודאי שלא מצריך שיר -  
גם אם זה שיר מלא שטנה
וכעס רב


אך לאדם המתיימר
להראות את שני צידי המתרס של החיים
חייבים, לצורך ההגינות,
גם לתת לפעמים
יחס
לעלובים...

שנדע איך לא להיות
וכיצד אסור להתפתח,
ותהיה לנו עדות מהלכת
לאסון שבבורות ובטמטום;

על מנת שאת מסקנות אלו
ניקח הלאה
לדורות הבאים,
שיבינו באמת
איך האדם
בא מהקופים.