אלה רונן / שבירה |
מאוורר תיקרה.
שתיקה.
אתה מסתכל עליי בעיניים גדולות ומבריקות
מזייף אכפתיות.
אני מפנה אלייך את הגב.
אתה אוזר אומץ.
"מה קרה?"
מנסה להשמע עדין.
"כלום, כלום"
מנסה לשמור על קול יציב,
מחפשת את החלקים שלי על המיטה.
אוספת בחזרה אליי.
בוהה בקרעים בתקרה.
מיטה.
מאוורר תיקרה.
שתיקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|