תמיד ידעתי, היטב הרגשתי,
איך חיי עוברים כאילו בלעדי.
הם עוברים לאיטם מבלי לקחתני איתם.
שעה אחר שעה שנה רודפת שנה,
ואני לבדי לא בתוך החיים.
כבולה באזיקי זכרונות
זכרונות מן העבר
זכרונות של עצב וטעם מר.
וכעת באחרית ימי
אני תמהה מה יהיה עלי,
מה יביא לי הגורל בכנפיו,
ומה לי הוא יאמר.
הימים הופכים לשנים
חיש מהר על פני עוברים
לא אדע איך ומדוע
איני יכולה איתם לנוע
אני רק משקיפה עליהם
מבלי להיות חלק מהם.
חיי חלפו חיש מהר
עם הרבה עצב
ומעט שמחה בלב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.