שמואל ירושלמי / שדמות - חמדת החמה |
מעל מישוריהם,
מתלקחת כתבערה,
השלהבת.
בתבל,
הרוח נושבת,
כשבשבת,
הניצבת בדד,
בלב השדה.
להבות - השחר,
מדורתן,
לוהטה וכאש,
בוערת;
מעל מרבדי - מזרע,
קרן - אור,
נוגה.
המרחב,
באין לו סוף,
עוטה זיו וחמד;
מללי - חיטים,
עדו - זהב.
השמש,
במרום קרנה מוסיפה
וזוהרת,
מעל - פאריו...
פאריו - צורה פיוטית - מליצית, של שדות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|