ועכשיו לבד, כי אין דבר אחר
ויש עוד כמה ילדות שמשחקות בקלס וגומי,
הן בכוכב אחר.
ועכשיו לבד, רואה אותך - חושבת על תמימות
מעשנת עוד סיגריה - חושבת על למות.

ואני לא יודעת למה היא הורסת אותי
                                         הורסת אותי.
אולי היא חושבת שכך יהיה לי יותר טוב
כנראה היא לא יודעת לחשוב. כי עכשיו לבד.
והיא אומרת שרע גם לה,
אז למה כל-כך טוב לה?

אני יודעת שעכשיו, את שאני כל-כך אוהבת רוצחת את עצמך,
בתדמית ורודה וחיוך... זה לא מטעה אותי.
אני יודעת מה קורה לך.

ובכל יום שעובר, זה יותר,
                              יותר לבד.
אני יכולה לשבת ככה בחדר, או להתאבד יום אחד.
אבל אני לא רוצה.
לא יכולה.
אני יכולה רק לתת להם ולי להרוס אותי,
ולא לומר מילה,
לחייך ולהיות טיפשה, טיפשה ומשוגעת,
וחולת נפש עצובה. מסתבר שהייתי כך תמיד. או אחרת.

והייתי... הייתי רוצה לחבק ולאהוב.

אבל בכל יום, בכל יום
יותר ויותר לבד.





1.10.02