רק לאחר המוות אהובי,
רק אחריו.
אהבתי איתנה כעת כפי שהייתה,
וכפי שבוודאי תהא.
רק לאחר מותך,
יכיר בך העולם.
אך יכיר הוא רק ברוחך ובצלצולים.
רק בצלילים והקולות שנותרו.
לא יכיר הוא בנפשך, נשמתך,
אשר אותה מיטיבה אני כה לדעת.
אשר אותה אני מצילה שוב ושוב מפניך,
מפני תשלח יד בנפשך.

שוב ושוב מציגה אני לך אותי ואת העולם,
למען לא תעזבו, ולמען לא תעזבני.
לאחר כתיבת הלווייתך- הצלתיך.
ולאחר שעזבתיך- הצלתיך.
ובשובי אלייך- אצלתיך.

אין אני יודעת את אשר צופן לי העתיד,
אך בכל דרך שבה רוקם אותו דמיוני,
מופיע אתה.
בין אם ברע, בין אם בטוב.
ורוחי לא נחה עד אשר אתה בטוח
בין זרועותיי.