את כל פינות כובע קסמי הקרבתי כמנחה,
על ברכי בהאלהה: פרחים תותים ויין,
משולש קדוש שאין לעמוד בפניו.
ואת עמדת, וסבבת ללכת ממני,
משלשת בי הקרע בשלילת רכותך.
חיוכים מתיקות ואשה:
לעולם לא אדע איך זכיתי,
מן הסתם לא אבין למה תמו.
צחוקך בברמודת רוחי מהדהד-
לולא היית בה, לא הייתה זו אהבתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.