בוא ונראה אותך כולא אותי,
מגדר אותי לכללים,
תוחם מרסן ומדביק בתגית
מדודה ושקולה, עם פתקית החלפה.
אני הסייח הפרוע,
אני החול הצורב במדבר,
אני האש המלחששת בחורש המיובש,
אני הרוח הנושבת בלב ים,
אני אוקינוס שלם של בדידות.
כי עיני הרושפות שלהבות,
מגיצות עצמי לאיטן,
עד גחלים של ערב
עד רמצים של אח:
מחוקת התמודדות אני מנצנצת בנעימות חמימה ולאה בסלון בורגני של
תבוסה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.