בס"ד


  כשאנחנו פה אומרים "בכלל", אין לנו שמץ קטן של מושג עד כמה
משמעותית יכולה להיות המילה הזאת באיזה מקום אחר. זה דווקא לא
חייב להיות רחוק, המקום. הוא יכול להיות ממש פה, אולי רק קצת
מעבר למה שאנחנו רגילים לראות בדרך כלל, לכן אף פעם לא שמנו
לב. ואילו היינו עוצרים פעם ומסתכלים מסביב, היינו בטח מבחינים
בסובייקטים מוזרים פה ושם. הם נראים בדיוק כמונו, אוכלים בערך
אותו אוכל, סובלים מאותו זיהום אוויר, קופאים מאותו קור מעצבן
בחורף ובכלל מעדיפים אביב או סתיו, כי יותר נעים בחוץ...
ובכלל. במילה אחת אנחנו די זהים, רק שאנחנו בני אדם והם
בכללים. כן, זה השם שלהם. אף אחד כבר לא זוכר למה הם נקראים
ככה. יש אגדה שמספרת איך הכול התחיל משיחה של שניים מתוך שלשת
הבכללים הראשונים. הם דיברו להם עד מאוחר בלילה גשום של ינואר
והחליטו שזה השם המתאים ביותר להם- בכללים.
  בכללים הם חמודים, נורא חמודים או מה-זה-חמודים. ואולי פה
הוא השוני החשוב ביותר בין בן אדם רגיל לבכלל: בכללים הם פשוט
נועדו להיות חמודים. זה מין תנאי קבלה או כרטיס ביקור, או איך
שלא תקראו לזה. בכללים לא מסוגלים בלי חברים. הם חייבים
להיפגש, ללכת לראות ביחד סרט או לשחק סנוקר בזוגות. הם אוהבים
אחד את השני וביניהם מרגישים כמו אחים או חברים ממש ממש טובים.
בכלל לא צריך שום סיבה בשביל לעשות נעים לחבר הטוב ביותר. הוא
יכול להביא מתנה, סתם ככה, בלי סיבה מיוחדת, ולהרגיש מצוין
במשך כל השבוע. זה יכול להיות דיסק עם שירים חמודים ועצובים,
שממש טוב לשמוע ביום קר וגשום. או, למשל, איזה ספר טוב עם
הקדשה מיוחדת לבכלל הכי קרוב, וחמוד... ונאמן, ויפה... ומה
לא!... יש שני דברים הכי יקרים לכל בכלל: יחס של חברות ומתנה
מכל הלב, שנשארים עם כל בכלל לתמיד. היצורים האלה לעולם לא
ישכחו מהדברים האלה שמחממים את הלב, וזוהרים, ומנצנצים כמו
כוכב(כמו מרקורי למשל) גבוה בשמים. כל שטות חמודה, כל מילה
טובה, כל דמעה שטרם זלגה מן העין חשובה לבכלל יותר מכל האוצרות
של העולם כולו. ואם תשאלו למה, התשובה תהיה- ככה זה בכלל.
  לפעמים אנשים צוחקים על "רגשיות-יתר" של בכללים, לפעמים
מרחמים עליהם. כמעט תמיד תשמעו מבן אדם טיפוסי של היום שבכללים
"נורא מוזרים כאלה". מרוב ההתייחסות כזאת אנשים הפסיקו לראות
בכללים. ככה זה כשבן אדם לא מוכן לקבל מישהו שחי לידו- פשוט
מפסיק לראות אותו, וזהו. אפילו ברגע שבכלל עומד מולו ומתכוון
להגיד משהו נעים- סתם, בלי סיבה- האיש ההוא, עם עניבה אפורה
ותיק מעור ביד ימין, לא ישמע דבר ולא יראה אף אחד. ולא ידע מי
זה בכלל, שאכפת לו.

3.01.2003
(05:05)

5.01.2003
(03:38)