New Stage - Go To Main Page

אורי טל
/
כביש 232

בדרך הביתה,
חושך,
לא רואה,
חורשת אקליפטוס
סביבי.
מבט ימינה
דרך חלון,
מספק,
קו צהוב,
מגביל,
רץ לאט,
לא רציף.

הזמן הצהוב ניצח,
נותרו עתה
קרבות
מאספים
לשפיות,
אנושיות.
הרייב נגד הכיבוש,
נגמר,
בהרגשת ביחד,
מטרה,
קרב נסיגה.

גשם מכה,
שמשות,
הופך ברד,
קופצני,
על כביש.
מאט,
לא להחליק,
על קרח,
על גשר
נחל שקמה.

בתל אביב
אישה,
לא מחכה לי,
לא רצה
לי דרכי,
המלחמה
לא תמה,
קרבות
עם עצמי.

מים זורמים,
נחתכים,
משפריצים,
צדדי כביש.
מאט,
שלא אתקע,
לבדי,
בכביש 232,
באמצע מחשבה,
בדרכי.

בסוף עוד קרב
על דרך,
על מוסר,
כבוד אדם,
צדק,
קרב,
על דרכי,
מוצא עצמי
מחפש
את דרכי
החוזרת,
אל עיר,
צבועה אפור,
רחוקה,
מגווני שלי.



3.1.03



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/2/03 5:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה