אריאל ג. קול / עלים בשלכת |
אני הורג אנשים רק מדי פעם
את יודעת,
כשמצב הרוח מתאים.
בשלכת. אז אני הורג אותם.
אם כבר להיות חיוורים,
אז חיוורון מוות.
אם להיות קרים אז עד הסוף.
את מקבלת את זה בהבנה, באהבה כמעט.
אנשים מתים
לא נוטים
ליפול מהידיים.
אנשים מתים הם שם או לעיתים פנים.
אני קובר אותם כמה שיותר עמוק,
כך שהזיכרון רחוק.
שהצחנה לא תדבק לי בבגדים.
כמה יפים - הבגדים.
ראויים.
מכובדים.
כמה מחוקים - הפנים.
שקברתי שם.
גם מעט החיוכים שהיו לי שם נשרו
,כמו עלים בשלכת.
ותודה לטלי וישנה על ההצעות לשיפור, אמנם קטנות אך אכן ליטשו
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|