הלב פועם
הלב מחכה
גלי הים כבר קרבים ואתם קרב גם אני

אני מחפש אותה בחוף ולא רואה
מביט לכל כיוון והיא לא שם
הלב כה ציפה לרגע זה
וכעת הוא מפעים פעימה

הדרך בוערת תחת רגליי הרצות עליה
והיא שם
שם איפה שהוא
ליד הבית השחור
עוד שניה הדלת תיפתח ואז...

הצלצולים כבר מצלצלים בקולי הקולות
אך אין תשובה
אני פורץ פנימה
אל תוך האור
ולבי לובש את השחור

סוף סוף אני רואה אותה
יפה כמו תמיד
מאירה כמו השמש במדבר
וצחה כמו המים-
נראית כמו אלה

ולידה הוא
לבי צונח מטה
לידה האביר המאיר על הסוס הלבן

ומה נשאר לי?
רק השחור רק השחור