לעיתים,
תבנית שלא אוכל לשאת
לתנור בוער,
עט נשמט,
מילים שאין להגות
בשפתיים בקועות
מזכירים -

דיו אוזל בשעוננו
טפטוף הזמן
פחד מזדחל אל בין שורות
חללים שרק מגע יוכל

הן למדתי,
גם על גדר שבורה ניתן להישען,
טיח פזור
עדות לצליל טריקה
ניתן לטאטא ולאחות.
רוחות הזמן מקהות את חדות החריצים.

לו רק נספיק,

התלמדני לראות
את יופיין של הגבעות
את צורות העננים
בשוכבנו צד לצד על דשא רך
את חיוך השמש
בעיניך הירוקות?
.