בהתחלה הכל נראה טבעי. לא נמשך לבחורות כי הן טפשות, מרוכזות
בעצמן ולא שומרות על קשר לטווח ארוך. ואם כבר הן מתקרבות, מייד
מופיע איזה בן זוג מאיפשהו והורס הכל. חוץ מזה הן מלאות בחשמל
סטטי שזה ממש מסוכן להפליץ בסביבה שלהן. אז אולי עדיף לא
להשקיע בהן וזהו. בשביל מה אני צריך לב שבור. לב שבור לא יותר
שימושי מדג זהב בתוך אגרטל זכוכית.
אז חשבתי שאולי בחורים זה הקטע שלי וניסיתי לבדוק אם הם עושים
לי את זה. התקרבתי, נגעתי ואפילו התחכחתי לאחד בישבן כדי לראות
אם זה מה שירים לי את המצברוח.
האמת, לא צריך חוש ריח מפותח במיוחד כמו שלי כדי לגלות
שבחורות עדיפות על בחורים, אבל גם זה וגם זה לא היה מה
שחיפשתי.
הפתרון לבעיית הזהות המינית שלי נחת עלי לגמרי בהפתעה, כמו
בקטע שתום מביא לג'רי את המחבת בראש. בפתח ביתנו הופיעו ציפי
וסנדי החתולה הסיאמית שלה. כששתיהן נכנסו החסרתי פעימה. היא
היתה פשוט מהממת,  היה לה גוף ארוך וגמיש, חתולי כזה, שיער
ארוך ומשוך לאחור, חמוקיים סקסיים שמעכסים במלכותיות כזו. תווי
הפנים שלה נראו לי כדבר היפה ביותר שנוצר אי פעם. שלא לדבר על
ריח גוף ששיגע כל הורמון בגופי.
כשכשתי בזנבי וסמרתי את שערות גבי כדי להראות גבוה יותר.
בזינוק מהיר ניצבתי על הספה (כדי להראות גבוה אפילו יותר)
ויללתי יללה מלאת חרמנות. עד היום אנחנו מביאים איזה חפוז בגן
מדי פעם.