רואה דברים קצת לא ברורים,
ולא מתאפשר לי
להבין את עצמי, ולחיות עם הטוב.
שוקע קצת בדכאון,
וזה לא עוזר לי
להוציא את עצמי, ממצב של לחשוב,
על הזמן ועליך, איך את מתעוררת בבוקר?
עם דמעות...
והולך אחרייך, קחי לך את הזמן לענות,
בשעות...
של הפסקה... ואנחנו לא שניים,
כואב, לי לראות.
זה אני ולא את, וכך זה ישאר גם בינתיים,
קחי לך את הזמן בשעות.
רואה דברים לא מובנים,
וזה קצת קשה לי
להבין את עצמי, כשאת שם רחוקה.
שוקע שוב בדכאון,
וזה לא עוזר לי
להשלים עם עצמי, אז חושב עוד דקה,
על הזמן ועליך, איך את מתעוררת בבוקר?
עם דמעות...
והולך אחרייך, קחי לך את הזמן לענות,
בשעות...
של הפסקה... ואנחנו לא שניים,
כואב, לי לראות.
זה אני ולא את, וכך זה ישאר גם בינתיים,
קחי לך את הזמן בשעות. |
