מבט חטוף
ועוד מבט ארוך יותר,
עמוק יותר
לתוך עיניה של האישה שהרתה אותי.
אמא שלי
תשושה היא ועייפה עד מאוד.
לאחר 16 שנים היא בוחנת מחדש
האם זה היה שווה...? ( מהדהדת השאלה- שווה...שווה...שווה)
הקאות, בכיות, צעקות מרידות  (חיבוקים,נשיקות,
ליטופים,מחמאות)
דמעות ודם  (בהם היא קשורה אליי עד עולם)

כל שנה היא מרגישה (ושוב עולה בה התחושה)
שערכה יורד אצלי בסולם (כמה היא טועה...)
אני רוצה לצעוק לתוך עיניה
לשפוך לתוכן מים ולצעוק חזק-חזק
בקול רם שתשמע ולא תשכח לעולם:
 
    אני אוהבת אותך יותר מכולם!!!