לאחרונה מתפשט  פה כמו נגיף  משוכלל מין טרנד כזה
לכתוב שירים של חורף עם שורות הכי ארוכות שאפשר
בלי  סימני  פיסוק  שלא  לדבר  על  סימני  פישוק  וכך
הקורא  המסכן   נאלץ   לחפש   את   כל   המשמעויות
האפשריות  והבלתי אפשריות בין  המילים ובין השורות
עד שכלים  כל הקיצין ונשימתו  הלא מוסדרת של חובב
השירה העברית העכשווית ניתקת ממקומה ואז ורק אז
מסתיימות להן השורות האלו הבלתי נדלות הבה נרחם
על  קוראינו  הנאמנים  ונעבור  לאלתר לשעון קיץ שבו
השורות  שוב מסודרות  וכך  גם הבתים  יוחזרו  לאלתר
גם סימני הפיסוק ובא לציון גואל  ונחמה לכולנו אמן  כן
יהי רצון