זה נראה לכם ברור
שלא אשאל שאלות
אוותר
עם סימני שאלה
בעיניי ההולכות וכבות.
אמרתם שהכל יהיה בסדר,
שאני כבר ילד גדול
אבל אני מרגיש,
רואה עיניכם,
אינכם מספרים לי הכל.
אמא מנסה לחייך אליי,
מנסה להושיט לי ידה,
חושבת
שאיני שומע בלילה
איך היא בוכה במיטה לבדה.
אמרתם שהכל יהיה בסדר,
ואני כבר נותן לימים לעבור.
אני מבין,
אני כבר יודע,
אבא יותר לא יחזור.
מוקדש לנועה,נטע ולכל שאר הילדים שאיבדו את אבא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.