תהום עמוקה נפערת
אני מחליקה לתוכה
מדרדרת כמו אבן זקנה
אך תוך האינסוף האדיר

אני לומדת את עצמי מחדש,
מתחברת אל תוך עצמי.
לראשונה בחיי אני רואה
מי אני באמת.
אני חשה, אני נוגעת
מגלה את גופי.

המות שמחכה שם למטה,
מקרב אותי לשלמות עצמית.
הרוח על פני קרה וזרה.
האם יש תחתית לחיי?
האם ישנה משמעות לבכי נפשי?

חבטה אדירה בקרקע הקשה.
שקט מציק חודר לאוזניי המדממות.
מתוך הדממה אני שומעת את קולך קורא לי,
מזמין אותי להצטרף אל המוות.
שלמות.


אחרי שנים של העמדת פנים,
להיות שוב אני עצמי.