22.12.02
מיטה סתורה ומלאת געגועים.
בין המצעים נחבאים
שביבי ריח
אהבה
שחצבנו אמש בעמל
זכר נשיקה חטופה
ומלמול על רכבת
שצריך להספיק.
אור מסתנן לאיטו מהתריס השבור,
בפינת החדר זרוקים בגדים
שהורדנו בחופזה.
אני קמה
שוטפת פנים
שותה שאריות מיץ
שמזגת אתמול
ויוצאת. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.