אם יש מקום
שבו לא אלך לאיבוד
הראה לי את הדרך
עכשיו כבר הכל אבוד
הקירות גבוהים
והרצפה דוממת
האנשים בוכים
ואני עומדת
לא חושבת על כלום
כבר איבדתי תקווה
שבתוך היקום
עוד אמצא אהבה
אין זכר אליה
וכל מי ששאלתי
אותה תשובה הוא נתן
כבר אמר מה שאמרתי
למה לא עשיתי
כשיכולתי לעשות
למה לא דיברתי
כשיכולתי לדבר
ומה שמאחורי הכל
בעצם מסתתר
אומר לי בקול
צועק לי חזק
שכבר זהו, נאבד
נגמר המשחק
נגמרו הצחוקים
להפסיק עם השטויות
זה כבר לא עובד לי
להמציא דמיונות
לחיות בתוך הראש
להתחבר עם הדממה
יש עולם בחוץ!!!
והוא קורא לך ילדה!
מה הוא רוצה
למי השאלות?
למי הוא קורא
ומה לענות?
הלכתי לאיבוד
וקוראים לי כולם
אני קוראת לעצמי
זהו קצה העולם
וכמה שכולם קוראים לי
אני נשארת לבד
וכמה שכולם רוצים אותי
בסופו של דבר- אין איתי אף אחד
ואני מוצאת את עצמי
באותו מקום
שלא מתקדם
רק עוצר לחלום
אבל צריך להפסיק עם כל השטויות
צריך  להגשים את החלומות
צריך לראות מבעד למראה
את המציאות
למרות שהיא מרה
ובתקווה שמישהו יראה לי פעם את המקום
שלא אלך בו לאיבוד
ובאמת- אחייה בו את החלום
אין פנטזיות ואין אשליות!
רק קירות גבוהים
ורצפות דוממות
ושמים רחוקים
ומחשבות מתנפצות
עד קץ הימים
אמשיך לחפש
לא אוותר
ולא אמאס
בלבי גוססת תקווה
אולי למצוא
את אותה אהבה...