דאניל אוליבאו / חורבן |
פעם הייתה כאן עיר לתפארת,
כעת עיי חורבות פזורים עד קצה האופק.
גדמי עצים מזדקרים במסכנות מתוך האדמה.
מגדלים נתוצים וחומות הרוסות מעטרים את המישור.
שקט שורר בכל.
שקט המופר רק ע"י משבי הרוח הקפואה השורקת בזרימתה חסרת
הרחמים.
אין תקווה להתחדשות ולשיקום.
הייאוש כבש את לבבות האנשים הגאים שפעם בגדולתם קישטו את
המישור
בארמונות,חומות,אמות מים,וגשרים.
כולם היו לאבק נידף ברוח.
את שהיה לא ניתן תמיד להשיב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|