|
הכל חרב.
פעם הייתה כאן עיר לתפארת,
כעת עיי חורבות פזורים עד קצה האופק.
גדמי עצים מזדקרים במסכנות מתוך האדמה.
מגדלים נתוצים וחומות הרוסות מעטרים את המישור.
שקט שורר בכל.
שקט המופר רק ע"י משבי הרוח הקפואה השורקת בזרימתה חסרת
הרחמים.
אין תקווה להתחדשות ולשיקום.
הייאוש כבש את לבבות האנשים הגאים שפעם בגדולתם קישטו את
המישור
בארמונות,חומות,אמות מים,וגשרים.
כולם היו לאבק נידף ברוח.
את שהיה לא ניתן תמיד להשיב... |
|
|
סת, הרבה זמן לא
ביקרתי כאן,
רציתי לברר מה
שלומכם?
קצת חשוך פה,
איכס, גוויה,
ועוד גוויה.
ארגנטינאי?
פולני? מה עשו
לכם? מיכלי,
בתנוחה הזו הרגו
אותך ועוד עם
ברוקולי? לא
תימנייה, דברי
אלי. מישהו?
מרגל? מבקר?
הצילו! מה זה
הדבר הירוק הענק
הזה?
חצי תימני יוצא
מהארון (קבורה,
שלא יהיו
טעויות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.