ברחוב "המיוחדים" אין אנשים רגילים לכל אחד שם יש משהו מיוחד
משלו , לדוגמא יש את אלו שיודעים לצייר ויש כאלה שיודעים לרקוד
כמו המפורסמים! מאלה שמופיעים בטלוויזיה או בפסטיגלים באופן
קבוע.
היא הייתה רגילה מדי בשביל לעבור לשם, היא לא יכלה להשתלב, אז
היא שמרה מרחק, ידעה שאם היא רוצה ללכת לבית קפה היא תעשה את
הסיבוב של העיר רק כדי לא לעבור ברחוב "המיוחדים" - כי היא לא
מיוחדת והיא לא רוצה שיראו את הפנים שלה שם...ככה זה
כשביישנים...ואולי יום אחד כשהיא תהייה מיוחדת עבור מישהו,
עבור משהו אז היא תוכל לפסוע שם בכבוד! אבל היום הזה, עוד רחוק
היא יכלה רק לחלום עליו. (אוהו והיא חלמה...)
היא הייתה קמה בבוקר בשש וחצי עוברת ליד האנשים, חלקם היו
מיוחדים, חלקם היו פשוטים ורגילים בדיוק כמוה.
באותו יום קריר בבוקר היא כהרגלה ישבה לשתות קפה עם עוגה בבית
הקפה (ההוא שרחוק מרחוב "המיוחדים") הוא ניגש ושאל "מה תרצי
להזמין?" והיא בעיניים חודרות ולחיים מסמיקות ענתה (אותך יפה
שלי, ותביא בקבוק יין כי לא יפה לבוא אליי בידיים ריקות, אתה
צריך לעשות רושם אתה מבין?) "קפה ועוגת גבינה קלה" "אולי
תפסיקי לשתות רק קפה כל הזמן? מה דעתך על קפוצ'ינו? אני
מזמין!" וככה בעצם הכל התחיל, הם ישבו ושתו קפוצ'ינו, אי אפשר
לסרב לו.
הוא כבר יודע שהיא לא מיוחדת כל כך כי אחרי הכל היא לא גרה
ברחוב "המיוחדים", אחרי חמישה חודשים באה השאלה, זאתי שהופכת
את הקשר לרציני רציני, גם אם הוא היה רק רציני, עכשיו יש גם
הוכחות!
"רוצה לעבור לגור ביחד?" "איתך?" - "כן, את לא רוצה?" -"בטח
שאני רוצה.....איפה נגור? שאלה בקול מגחך ואולי גם קצת לעגני
"אם את לא רוצה לא צריך..." -"לא לא התכוונתי לצחוק פשוט אני
קצת רגישה בעניין"  ואז הוא אמר כאילו קורא את מחשבותיה "צריך
לחפש ברחוב 'המיוחדים'"  אבל אז היא הסבירה לו, שזה בלתי
אפשרי, שברחוב המיוחדים גרים רק אנשים מיוחדים! רק אם הם
מיוחדים למישהו או למשהו! "את לא מבינה שאת יותר ממיוחדת לי?
אני אוהב אותך!".
כמה מיוחדת היא מרגישה עכשיו (מאוד..) חבל שבכל סיפור אחר זה
היה יכול להיות מושלם, דבר שיגרום לה להרגיש מיוחדת אבל איך
לשנות את העובדה שאצל הגיבורה בסיפור הזה יש סיפור חיים הרבה
פחות ממושלם?, לפחות בכל הסיפור הזה יש גם מוסר השכל...
היא דחתה את ההצעה למעבר הדירה, וגם לא ענתה לו שהיא אוהבת
אותו כמובן...כי היא לא! אז עכשיו היא כנראה בדרך לבית קפה עוד
יותר רחוק שצריך לעשות בשבילו עיקוף עוד יותר גדול של העיר,
היא לא מרגישה מיוחדת וכשהיא תחזור הביתה היא תלך דרך הרחוב של
המיוחדים למרות הכל - רחוב "עצמך".