יוני גונן / שיר מקסים |
ואל נערת טלנובלות
דון קישוט בא על סוס לבקן
כנדוש בימינו אלה.
מתנת קריסמאס לך, מתוקה,
מנואלה שלי, מנואלה!
ובלא לכחש, אף כאן
תנאי האקלים הם כאלה.
זה עידן התוגה שבקה
וקברה מסותם במלט.
מקסימה את ומצחיקה
ונואלת כה, מנואלה!
(במותה כף אל כף ספקה
וגועה גלמודה בלי ילד.
ואשה שנמק בכלא-
אינו, אלא סתם עבדקן,
הלא כן, ילדה מצחיקה,
שובבה שלי, מנואלה?).
במסיבה לא שמענו אלא
שטף מלל לא מבוקר.
אמן! כך נאה ואף כך
יאה לנו, מנואלה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|