אופיר שרון / אגדות (שמיים עייפים) |
ולא כמו באגדות,
שמיים עייפים נפלו עליי
ביום שטוף שמש מכריע בחיי.
סחבתי אותם איתי,
לעבודתי,
לביתי,
ואפילו למיטתי.
גם כשישנתי,
קמתי אל שמיים עייפים.
זאת היתה תקופה
קשה
רעה
ועייפה.
כמה שהרגשתי כבד,
עייף.
כבר לא יכלתי לעופף.
ואז
פתאום
לקראת פסוקו של יום
מאותם שמיים,
עייפים,
ירדה פיה טובה.
במטה קסמים
העיפה נצנצים
לחשה כשפים
ונעלמו לי כל אותם שמיים עייפים.
ולחשוב
שאני, סירבתי,
להאמין באגדות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|