|
רחוב בגשם.
אסור לחייך, שלא יחשדו.
נושמת דשא
אדמה רטובה ושדות.
מכונית עוברת.
היא כאן
וכבר
אינה.
רק הד מנועים נותר למזכרת
על קצה גבול השמיעה.
פנסים מרצדים בשלולית.
אדם אחד עובר.
רציתי לשאול אותו מה השעה,
אבל הוא ממהר.
מעל ענפי העץ
טיפה כבדה נושרת.
כמו בהילוך איטי היא מתנפצת אל הכביש.
רואה מתוך ענן שברי ירח.
יודעת שגם הוא אדיש.
רחוב בגשם.
אנשים חסרי פנים.
לא מפחדת לחייך.
הם ממילא לא מבחינים. |
|
|
אתמול המשיח
הגיע.
צרחתי עליו למה
הוא מאחר כשאני
רעב כל כך,
ובסוף שלחתי
אותו בלי טיפ.
במבט לאחור,
אולי לא הייתי
צריך להחמיר
איתו.
מה הוא אשם
שהחמור שלו לא
סוחב בעליות?
אפרוח ורוד,
היכונו לביאתו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.