|
גם בחורף מתים אנשים.
בשקט.
מרחוק.
אתה שוקע מתחת לקולות
ולא שומע איך המים נסוגים.
הרגש מיטשטש בדממה של השבת
ואתה מוכרח לחייך,
ולשיר.
אבל יש כוח רק לשתוק.
לשבת בדממה ולשתוק.
לקרוא ולשתוק.
לנשום ולשתוק.
לדבר
ולשתוק.
אם תשמור על השקט-
אולי זה לא קרה.
הרי אף אחד לא מדבר על זה עכשיו.
האש שורפת את ההזיה,
העיפרון כותב את המילים,
וכרגיל, הרדיו לא יודע איך לשתוק-
ואומר אותך.
ככה זה.
גם בחורף מתים אנשים. |
|
|
אז אני אוכל
פיצה עם פפרוני
כאן, ומתחיל
לתהות: 50 שנה
אחורה, איפה
הייתי משיג פיצה
עם פפרוני? וגם
אם הייתי מוצא
אחת, האם היו
רוגמים אותי
באבנים על אכילת
אחת? אכן, שאלה
קשה
אני, מחפש קשרים
ברבנות, כדי
לצאת עם כמה
תפילות ולא מוות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.