בלו ריין / זעקת הלב |
לחוש את מגע שפתייך הרך,
לטעום את עורך המתוק
ולהריח את ריחך המשכר.
אך את אהבתי לא תדעי,
כי את הרגש סגרתי בתוכי,
למרות שמבפנים זה אכל אותי.
פשוט לא העזתי.
עינינו נפגשות כך סתם ברחוב
וליבי קורא אלייך,
זועק אל ליבך.
אך את לא תשמעי, לא תשמעי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|