נועה קציר / מול דף חלק |
והדמעות כותבות עצמן כספר בפניך
היד כואבת וקשה לראות
את המילים שאגרתי בתוכי
את נותנת יד כדי לא למעוד
והדמעות זורמות נהר רגלייך
רוצה לקחת עוד כדור לשתות
אותך אל תוך תוכי
עכשיו אני במערה לא תמצאי אותי
פוחד כי קר את לא איתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|