תמיד רציתי להתחיל לכתוב על משהו שהיה צץ לי בראש ככה באמצע
הליכה רגילה שכזו,אבל עד שהייתי באה ויושבת וכותבת הכל אני
שוכחת.
אתם מכירים את זה? שבאים רעיונות לראש במקומות הכי מוזרים
שיש,בד"כ כשאתם לבד ומתים משעמום.
בהתחשב בזה שאני בד"כ לבד,וגם לא מעט משעמם לי כי אני גרה
בחור,רעיונות זה הדבר הכי איכותי שאפשר לבקש.
אבל זו הבעיה עם רעיונות-את יכולה לחשוב שעות ולא יצא לך
כלום.
ואת גם יכולה לנסות ללמוד לאיזו בחינה ממש חשובה ואז יבוא לך
הרעיון הכי טוב בעולם.
או לרוץ לשיעור בביה"ס בשעה שבע בבוקר ולהריח את ריח המאפים של
בית הקפה בבריכה שאני כל הזמן הולכת לידה....זה גם נותן השראה
בטירוף......כמה שאירוני זה כנראה מאוד...
מכירים את האנשים האלה ששרים באמבטיה -ה"זמרים" האלה שעושים
אופרה ביחד עם השמפו וחושבים שהם מינימום ריטה?
אז גם אני כזו,רק שאצלי במקלחת תחת זרם המים במקום שיקלחו
מילים ומנגינות שיתחברו לשירים,יוצאים לי מהמוח רעיונות
אדירים.
אני תמיד מבטיחה לעצמי להמשיך לחשוב על העניין עד שאני אצא
מהמקלחת ואכתוב את זה על דף,
אבל תמיד,ת-מ-י-ד,עד שאני יוצאת הרעיון כבר מזמן עבר פרח לו.

ולמה אני מספרת את כל זה?