|
בקולך הצרוד והקעקוע
צרבת בי עוד געגוע
ומסתכלת.
משפילה מבט.
ובין לבין גם מחייכת קצת.
אתה כל-כך יפה
חיוך צחור עיניים
לאן תוביל אותי?
כל-כך לבד בינתיים
אבל לשונך מלטפת פושקת שפתיים מחממת לשון לוטפת בירכיים
והזרמת את דמי
לכל עורקיו האבודים
וחום נעים , רטוב
נגע לי בורידים
"מאוחר" אמרתי
ו"אין לזה עתיד"
(ולמה ההגיון צריך
להדחף תמיד) |
|
|
כשאתה שוכב עם
החברה שלך אתה
גם שוכב, בעצם,
עם החבר לשעבר
שלה. ועם החברה
שלו.
ועם החבר לשעבר
שלה.
אז מה רע?
תהנה!
אד המתאבד מטיף
מעל ארגז קרטון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.