אנדריאה ילטן / לנוכח חסרונך |
שותקות עייני.
אך מצחקקות בריקוד
עם הזכרון.
לשובך.
דמעה טיילה בצידיי
לחיי וכתמיד
מחכה לחברותיה
שאולי
אולי יופיעו
ובקומי יבשה היא
במלוא היגלמודה
בעצב.
כהרגלה.
ומהרהרת בליבה
שעם שובך
ימהרו כולן לצאת
ושוב תתהדר היא
בשצף מחול סוחף.
לנוכח חסרונך
שותקות עייני.
אך מצחקקות בריקוד
עם הזכרון.
ולשובך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|