לובש את המעיל שלא יהיה קר
מרגיש את הטיפות על הפנים
הרוח לא נכנעת,היא חודרת לבשר
מנסה להתרכז בדברים מחממים
בדרך אל הרכב מתחמק משלוליות
מסתכל כבר בשעון,כבר מאוחר
הקור חודר למוח וגורם לחשוב שטויות
למי עשיתי רע שכל כך קר?
צופר בעצבנות כי נתקעתי אחרי צב
ואת בבית מתחממת עם מזגן
את יכולה כבר לקום ולכבות אותו עכשיו
כי עוד חמש דקות אני כאן
הרמזור לא עובד והרחוב עמוס
אנשים מאבדים כיוון בלי הכוונה
אי אפשר לזוז מפה והכל נהיה מאוס
מרגיש כאילו נתראה רק עוד שנה
עובר עלי יום חרא,מרגיש כמו אידיוט
לא יודע למי כבר לספר
עדיין לא זזים והצפירות רק מתחזקות
יודע כשתחבקי אותי כל זה יגמר
סוגר את הרדיו כי כואב לי כבר הראש
מדמיין את הקפה על השולחן
את יכולה כבר לקום ולהתחיל לבחוש
כי ממש עוד שתי דקות אני כאן
מניח את התיק,המפתחות על השולחן
מבחין פתאום בפתק שכתוב עליו - סליחה
היה לי יום ארוך,אני צריכה לקום מוקדם
מחכה לך מתחת לשמיכה... |