|
לובש את המעיל שלא יהיה קר
מרגיש את הטיפות על הפנים
הרוח לא נכנעת,היא חודרת לבשר
מנסה להתרכז בדברים מחממים
בדרך אל הרכב מתחמק משלוליות
מסתכל כבר בשעון,כבר מאוחר
הקור חודר למוח וגורם לחשוב שטויות
למי עשיתי רע שכל כך קר?
צופר בעצבנות כי נתקעתי אחרי צב
ואת בבית מתחממת עם מזגן
את יכולה כבר לקום ולכבות אותו עכשיו
כי עוד חמש דקות אני כאן
הרמזור לא עובד והרחוב עמוס
אנשים מאבדים כיוון בלי הכוונה
אי אפשר לזוז מפה והכל נהיה מאוס
מרגיש כאילו נתראה רק עוד שנה
עובר עלי יום חרא,מרגיש כמו אידיוט
לא יודע למי כבר לספר
עדיין לא זזים והצפירות רק מתחזקות
יודע כשתחבקי אותי כל זה יגמר
סוגר את הרדיו כי כואב לי כבר הראש
מדמיין את הקפה על השולחן
את יכולה כבר לקום ולהתחיל לבחוש
כי ממש עוד שתי דקות אני כאן
מניח את התיק,המפתחות על השולחן
מבחין פתאום בפתק שכתוב עליו - סליחה
היה לי יום ארוך,אני צריכה לקום מוקדם
מחכה לך מתחת לשמיכה... |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.